משתמשת פורטי14 בינואר 2022 בשעה 19:37
טראומה של החיים
חזרתי מההורים שלי לבד ( נסיעה של רבע שעה) והבן חודשיים פשוט צרח את החיים שלו מההתחלה עד הסוף.
עצרתי באמצע בניסיון להרגיע אותו
הוא טיפה נרגע, לא רצה לינוק ולא יכולתי לצאת החוצה להרגיע אותו כי גשם זלעפות. פשוט המשכתי הכי מהר הביתה
עכשיו הוא ישן מסכן שלי אוףףףף איך מתגברים על רגשות האשם.
מעצבנת אותי אמא שלי
היינו אצלהם והוא כבר ישן והיה מוכן לנסיעה והיא אומרת לי להניח איתו, עכשיו ברוב המקרים הוא מתעורר שמניחים אותו ולא הספיק להיכנס לשינה עמוקה.
למה לא להגיד בואי אני אחזיק אותו קצת למה להניח אותו. מתבאסת שהקשבתי לה ועכשיו הילד בטראומה לכל החיים.
לא מפסיקה לבכות
אמהות
💬8 תגובות
