חייבת עידודים . אני בשבוע 21+6 ואתמול הייתי בבדיקות ואמרו לי שצוואר הרחם שלי התקצר . לפני חודש הוא היה 34 ועכשיו הוא 25 שזה גבולי . אם הוא התקצר ככה הרבה זמן קצר אני בטוח לא אחזיק . זה הריון ראשון שלי ואני לא נשואה . ההריון הזה לא מתוכנן והבן זוג החליט לעזוב ואת כל ההריון עברתי לבד . המשפחה שלי לא תומכת בי נפשית . אני בלחץ שמאתמול כבר התקצר לי הצוואר רחם . אני בלחץ ואני כל היום בוכה והמשפחה שלי לא תומכת בי ולא מבינה את המצב שלי ולא יודעת איך לדבר איתי והם רק רבים איתי כל הזמן וגורמים לי לצעוק ולהתאמץ . בחיים לא רציתי להביא ילדים והילד הזה בא לי במתנה ואני לא רוצה לאבד אותו עכשיו אחרי 6 חודשים ואני לא יודעת מה לעשותתת . אני גם עובדת בעבודה יחסית פיזית שגורמת לי לכאבי גוף ואני מתאמצת בה ואין דבר כזה לא להתאמץ שם במשמרת אני עובדת יחידה ככה שאני צריכה לעשות הכל . יש לי ביום ראשון רופא נשים ועוד כמה בדיקות ויכול להיות שהוא יתן לי שמירת הריון אבל בנתיים עד אז אני מפחדת ללדת בבית ושהילד לא יצא חיי כי זה עוד שלב מוקדם . אני רוצה להיות אמא עכשיו אני לא רוצה שיקרה לו משהו כבר יש לי הכל בשבילו קניתי הכל ותיכננתי הכל ואני לא בן אדם זוגי אני לא ארצה להתחתן בעתיד ולחיות חיים משותפים עם מישהו אז אם לא עכשיו אז אף פעם ואני לא רוצה שיקרה לו משהו 😭😭😭 אני מרגישה עכשיו בהרגשה שב100 אחוז הכל אבוד ושאני לא אהיה אמא ושהכל נהרס ואני לא יודעת איך לעודד את עצמי . אני חייבת ללכת לעבודה ביום ראשון ושוב להתאמץ . בבית לא עושים בשבילי כלום אפילו שהם יודעים את המצב שלי ושעדיף לי לא להתאמץ כל דבר אני צריכה לקום ולהרים ולזוז ולעבוד קשה ואני ממש מרגישה שהכל אבוד וכבר חושבת על החיים בלי ילד שאני אהיה בדיכאון אשכב במיטה ולא אצא ממנה אתפטר מהעבודה ולא אעשה כלום חוץ מלהיות במיטה ולבכות .