מרגישה שחייבת לפרוק ... מה אתן עושות אם הייתן מכירות בחור טוב באמת שלא חסר לו כלום ואת המשפחה שלו שגם עשו רושם ממש טוב אנשים מקסימים . אחרי החתונה דברים התחילו להשתנות ראיתי דברים שפחות אהבתי ... שהם נורא מלכלכים על אחרים על הבני משפחה מדברים בצורה מאוד לא מכבדת בחוסר הערכה תמיד מתלוננים ,(אמרתי בלב בטוח שזה גם כלפיי ככה ) בכל זאת המשכתי ללכת מידי פעם עשינו חגים ביחד , ישנתי שם שבתות , באנו לבקר הרבה.. והרגשתי האמת נוח לאט לאט הכל השתנה .. אחותו התחילה לריב עם בעלה מולי , אחרי תקופה היא גם כלפיי היתה באה בטענות אישיות על המראה לי עם הבחירות שלי ההחלטות , מי אני ומה אני . והיא אחת שכל דבר מדברת ומלכלכת עם כולם. עברנו לגור באזור שלהם והתחלתי לראות את השינוי הזה כמה זה משפיע על בעלי לרעה , שאותו לכלוך וגישה מכוערת כלפי הבני משפחה התהפכה גם עליי .. ספגתי המון - רק בשביל בעלי, שתקתי מתוך כבוד אליו. עד שהחלטתי ש-די . פשוט בכל פעם התחלתי לענות ולהחזיר בכל מילה הפסקתי ללכת לשם בכל הזמנה שלהם הבאתי תירוץ אחר . התרחקתי ב180 מעלות ומאז שזה כבר שנתיים ומשהו יש איזה ענן סביבי שגורם לי לאי שקט , קשה לי להיות מחוברת וקשורה למשפחה כזו , אני באה ממשפחה טובה באמת ! אנשים תמיד חייכניים נעמים מדברים יפה אחד לשני מכבדים , מיד חיוביים אומרים תמיד מילה טובה, לא מזויפים. שמחת חיים זה משהו שהוא חלק מהאופי שלנו ... והמשפחה של בעלי בדיוק ההפך תמיד מוצאים מה רע ,מה לא טוב ,גם בדבר הכי מדהים שיש הם יחפשו איפה יש משהו דפוק . פשוט מוציא אותי מדעתי שבחרתי ככה לעצמי לילדים שלי ... התחתנתי מאוחר כי תמיד חיפשתי את הגבר האיכותי מבית טוב אנשים מכבדים בן אדם . כואב לי להגיד את זה אבל הרעיון של להתגרש להיפרד להתרחק לברוח ממנו ומהכל זה הדבר היחיד שעולה לי בראש , אני בחורה של בית מאמינה ,מסורתית מאמינה שצריך לשמר את הבית כי הוא קדוש . אבל יש לי המון תחושות שעשיתי טעות בבחירה הזאת , אין נישואים מושלמים ואין אנשים מושלמים אבל המינימום זה להתייחס כמו בן אדם. אני מרגישה שאני הופכת לאדם ממורמר ולא מאושר בכל יום למרות שיש לי ילדה מדהימה שמביאה לי אושר כל יום. לא יודעת מה לעשות אני בהריון יש לי תינוקת בבית ,אני לא יכולה להסתכל עלייה ולחשוב שאני אפרק לה את הבית אני במצבים מאוד הורמונלים ולא רוצה לעשות בחירה מתוך זה , אבל גם לפני זה היה עולה לי לראש ,לברוח לצאת מרגישה כלואה . (דרך אגב בעלי איתי וחושב כמוני הוא גם לא מחובר אליהם כל כך עוד לפניי הכיר אותי אבל זה קשור נטו אליי ולהרגשה שלי בתוך כל הסיפור ) תודה לכל מי שקראה עד לפה 😔
אמהותאמהות
💬25 תגובות

תגובות (25)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי14 בינואר 2022 בשעה 05:35
את בעלך את אוהבת ממנו את מרוצה? נו אז יש לו משפחה בעייתית זה לא הוא בחר. לא מתגרשים בגלל זה גם ביחוד שאין מה שהוא יכול לעשות. תשמרי מרחק מהם וזהו.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי14 בינואר 2022 בשעה 05:41
בעלי אדיש . מאוד הוא בולע את כל מה שאומרים הוא לא אומר את מה שהוא חושב הוא לוקח ללב ונחנק עם זה, במקום לעמוד על שלו להגן על עצמו ועל אישתו. כן יש לי איתו ויכוחים קשים על זה וזה מערער לנו את הזוגיות . לשמור מרחק אני שומרת אבל תמיד יש הפתעה שהם באים בגלל איזה מצב מסוים. או פוגשים אותם במקרה ברחוב .
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי14 בינואר 2022 בשעה 05:42
קשה לי עם זה שאני צריכה להתרחק ולנתק קשרים בגלל שלא מכבדים אותי אני צריכה להתרחק ?! מהסבתא והדודים של הבת שלי מציק לי . אני לא רגילה שמתיחסים אלי ככה ויותר מפחדת שלשם אני מביאה את הבת שלי
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי14 בינואר 2022 בשעה 05:46
סתם דוגמה בעלי עבר ניתוח ומן הסתם שהגענו כולנו .... עכשיו אני נמצאת לבד עם המשפחה שלו בהמתנה והרופא ניגש ומחכה לדבר איתי ... אני בהריון בקושי זזה, אח שלו מסוף המסדרון צועק לי נו בואי כבר בואי כאילו אני חמור ,נשבעת ככה הרגשתי וכל זה לפני הרופא ואוחותו . עוד דוגמא - אחותו הזמינה אותי אלייך ישבנו דיברנו .. לקראת סוף השיחה היא אומרת לי בהתחלה חיבבתי אותך עכשיו כבר לא . אלה דברים קטנים אבל נורא משפילים! להתרחק תמיד אפשר זה בטוח אני עושה את זה שנתיים כבר , אבל תמיד הם באים בהפתעה עם איזה יחס מזלזל

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך