אני אחרי לידה שנייה, יש לי בבית בן שנתיים ותינוק בן שלושה חודשים, רוב הזמן לא מקבלת עזרה מאף אחד, באמת מתמודדת לבד ובעלי כל הזמן בעבודה.. לבעלי יש יום הולדת עוד שבוע ותכננו ליסוע ללילה אחד, את הקטן לקחת איתנו ואת הגדול להשאיר אצל ההורים שלי. 2 אחים שלי מאומתים לקורונה- אבל מרגישים טוב ב"ה-שניהם מחוסנים-גרים בבית של ההורים. דיברתי עכשיו עם אמא שלי, אני לא יכולה כמובן להתקרב לשם כרגע עקב המצב, שאלה אותי מה אני רוצה ליומולדת אז אמרתי לה ליסוע ללילה אחד עם בעלי, אז אמרה לי ומה תעשי עם הילדים? אמרתי לה את הקטן אקח איתי ואת הגדול אני עוד לא יודעת (כבר שאלתי את חמותי היא לא יכולה כנראה) אז היא אמרה כזה טוב תדברי עם חמותך.. כאילו היא אפילו לא הציעה שאביא אותו אליהם-כמובן שניסע אחרי שאחים שלי יצאו מבידוד, אני ובעלי לא יוצאים לשומקום אף פעם כי תמיד אף אחד לא רוצה לשמור... כל כך התבאסתי לשמוע שהיא לא מתכננת אפילו לשמור על הבכור שלי, שאגב הוא בגן כל יום עד שעה 16:00, שזה באמת לא כזה קשה.. זה הרגיש כאילו היא ממש מרחמת על עצמה ולא חושבת אפילו לעזור לי ... מה לעשות?