השקט שבאמצע הסערה בסוף הוא נרדם אחרי שעתיים של סיוט אחרי חצי שנה שאנחנו רק יושבים לידו בלילה אחרי שצרחתי עליו אחרי ששמתי אותי במיטה פעם אחר פעם אחרי שזעמתי אחרי שצעקתי והנה עכשיו מגיעות להן רגשות האשם האלה שלא נותנות לך רגע מנוחה בחיים ואני תוהה לעצמי וחושבת איך אני יכולה פעם הבאה לנהוג אחרת ברוגע בסלחנות בסבלנות להתמקד בנתינה כי זה אמא אבל אני לא רואה את עצמי כזאת ואין לי סבלנות יותר אין לי מה לתת כבר ואני מפחדת. מפחדת מהמחשבות האלה מהרגשות המפחידים מרחמת על הילדים שלי ושוב לא מבינה איך אוכל להמשיך לחיות את חיי כי להיות אמא זה גדול עליי מדי ואין לי כח ואנחנו האימהות כל יום מנסות מחדש ובאמת רוצות בטובתם והילדים והתינוקות תמיד יחייכו אלינו חיוך אוהב וסלחני, מבין, ורק רוצה בטוב זה רק אני המבולבלת שלא מוצאת לה מנוחה ומרחמת על הילדים שלה ואני כותבת בדמעות כי כל כך כואב לי ואני כל כך אוהבת מרחמת כועסת מתוסכלת ומאוכזבת כי אני כל כך רוצה ולא יודעת, לא מצליחה, וגם לא מספיק רוצה, ומרגישה רע פעם אחר פעם ואי אפשר לחיות עם זה יותר

יקירתי אל תהיי קשה עד כדי כך עם עצמך, אני קוראת את מה שכתבת ורואה אמא מלאת רגש ומצפון כלפי ילדיה, זה טבעי לגיטימי ואנושי אנחנו בני אדם עם יכולות מוגבלות, ואנרגיה מתחדשת שלפעמים הם חיוביות ולפעמים שליליות, בעיני זה גדולתך שאת מודעת ומנסה להתמודד ומעמתת את עצמך עם השאלות ומציפה את הרגש, אל תפחדי את לא לבד אני אמא טריה ועוברות בי אותן מחשבות, זהו לילה שלישי שאין שינה עם בעל שעובד בלילה, ואני רק מתפללת לא לאבד סבלנות, להישאר ערה וחזקה, לא להתעצבן זה קשה ומותר לומר קשה, מתנחמת בדבר הקטן והחיוך שלא בדיוק חיוך בשביל להרגיש טוב ולשרוד את הלילות האלה.... חיבוק גדול ריגשת מאוד ובעיני את אמא מדהימה אנושית שדואגת לילדיה ❤

תודה רבה רבה קראתי את התגובה שלך בדמעות אני אמא לילד בן שנתיים ולתינוק בן חודשיים ולהיות אמא זה פשוט קשה מאד אני קצת בדכאון לאחר לידה אז תודה על שקראת את רגשותיי מאחלת לך אימהות מלאה באהבה ונתינה וסלחנות כמו גם לי ❤️

אמא אדמה אהובה אני כל כך מבינה אותך יש לי ילדה בת 1.7 סיוט השינה איתה כל יום עד 12 בלילה מלחמות קניתי לה מיטת מעבר מובייל הכל רק תישני כל לילה צרחות שעה וחצי להרדים אותה הלילה הזה העירה לי את הקטן בן כמעט 3 חודשים לפעמים אני צועקת כמו מפגרת מחוסר כוח זב תקופה מאוד אבל מאוד לא פשוטה ילד שני זה הקושי הכי גדול שיש ומבטיחה לך ששומעת את זה ממלא אנשים וגם הפסיכולוגית שלי אישרה אלזה מבינה אותך זה עניין של תקופה וזה יחליף גיל שנתיים הוא קשה ומרדני ועוד ילד לא מקל על העניין אבל עוד שניה הם יגדלו ואת תתענגי על כל רגע

לגבי אם את מרגישה דיכאון תיפני לרופא משפחה לכי לפסיכולוג תישני טוב תאכלי טוב תעשי ספורט ומשהו לנפש תפרקי לבעלך לא להזניח!!!!!!

כתבת ממש יפה! אומנם אני עדיין לא אמא, אבל נשמע כל כך הגיוני לאבד את זה בסיטואציה שאת מתארת... את נשמעת לי אמא מדהימה, שאוהבת את הילדים שלה ופשוט קשה לה וזה הגיוני, זה לא פשוט מקווה שיגדלו קצת יהיה לך יותר קל 🙏🏼 בכל אופן אם את מרגישה דיכאון אל תזלזלי תבדקי מה אפשר לעשות זה לא בריא לך . שולחת חיבוק גדול ❤️