פריקההההה גרים עם ההורים של בעלי בצמידות אליהם. הילד הולך אליהם וחוזר כל פעם במצב שקשה להשתלט עליו, בוכה מתעצבן, מפונק, הם לא שמים לו גבולות בכלל! ובסוף אני נפגעת מזה בהתמודדות מולו. בעלי באמת צריך לקבל ממני איזה כאפת ריענון, נשבר לי כל הזמן הוא איתו עשר דקות ולוקח אליהם וכבר דיייייי!!! כאילו יא אפס אתה לא יכול להתמודד איתו??? כבר יצא מצב היום שהרמתי את הקול על חמי שלא יתערב לי. מרגישה שהכול פה סיר לחץ ועוד שניה אני בשיא העצבים!!! אוף נשבר לי, ונמאס לי ואני כבר באפיסת כוחות.

רחוק מתוק. עם כל הכוונה הטובה של כל הצדדים כשגרים בסמיכות תמיד יהיו חילוקי דעות וקשיים

מסכימה עם הדס. זה כמובן תלוי גם בכם וביחסים עם ההורים, ועדיין הגבולות מיטשטשים במגורים סמוכים. אין ספק שהדבר הבריא ביותר לכם (וליחסים עם המשפחה שלו) זה לגור במרחק מסוים מהם, שיאפשר לכם לנהל תא משפחתי נפרד משלכם. גם ככה משפחה, זוגיות והורות זה מורכב ממילא כמו שאנחנו יודעות.. חבל לסבך את זה עוד יותר במגורים צמודים להורים.

זו אחת מהסיבות שעברנו לגור הרחק מההורים של שנינו! לגור בצמידות זה מתכון לאסון. אם זה משהו שמפריע ואת מרגישה שזה פוגע בכם כמשפחה, את חייבת להציב גבול ברור מאוד להורים שלו. ולא דרכו. אלא את. אין ברירה אחרת.