היי מתוקה. קודם כל אין מצב שאתה לא אמא טובה. את נשמעת לי פשוט עייפה מאד, ותאמיני לי שכל אחד או אחת שלא ישנה טוב, קשה לה לתפקד. מנסיון אישי אחרי לידה ההורמונים שלנו לא מאוזנים. תוסיפי לזה חוסר שינה ותינוקת בת חודשיים וזה באמת עודה חגיגה רגשית. אני סבלתי מחרדות ודיכאון בתור מתבגרת, אבל ההורים שלי דאגו שאקבל טיפול פסיכולוגי ואני מאוזנת לגמרי כבר שנים, גם בעזרת תרופות וגם בעזרת תמיכה מהסובבים, שכולל גם משפחה אבל גם פסיכולוגית ופסיכיאטרית לפי הצורך. אחרי הלידה הראשונה שלי גם לי היה מאד קשה, אבל פניתי לרופאה והיא הנחתה אותי מה לעשות, וזה עזר לי מאד ואיפשר לי לישון יותר טוב ובסופו של דבר להיות האמא הכי טובה שאני יכולה להיות. ממליצה לך בחום לפנות לפסיכולוגית, ובמקביל לבקש תמיכה ממישהי שקרובה אלייך חוץ מבעלך (אגב איזה כיף שהוא תומך!) כדי שתוכלי לנוח וגם לטפל בעצמך. תרגישי טוב 💕

יפתי למרות העבודה שלו תדרשי שיאכיל, שיעזור במקלחות, שיעזור להרדים.. גם את עובדת! חופשת לידה זאת לא באמת חופשה כפי שכבר שמת לב, הוא חוזר מהעבודה שירד איתה לסיבוב בעגלה ככה תהיה לך לפחות רבע שעה לבד, ימי שישי הוא כן יכול להתעורר בלילות אם בשבתות הוא לא עובד. אני התחלתי לדרוש ממנו גם ימי שישי להתעורר אין סיבה שלא, הילד שלו בדיוק כמו שהוא שלי ויש לי הרבה עזרה אנחנו גרים אצל ההורים עד שנכנס בינואר לדירה שלנו ואחיות שלי וההורים שלי סביב הילד כאילו זה עוד אח קטן. אבל בלילות שזה השלב הכי קשה מבחינתי זה נטו אני ואין סיבה, לא הבאתי את לבד. המחשבות שלך הגיוניות במיוחד אם את צעירה מאוד אני מאמינה שגם ירח דבש לא הספקתם.. תראי איך את יכולה להתייעל ומי כן יכול לעזור לך במהלך השבוע או סופשים כדי שיהיה לך גם זמן לעצמך. חיבוק גדול ❤️

התחושות שלך מאוד מוכרות אחרי לידה אנחנו ברכבת הרים. את אמא מדהימה אל תשפטי את עצמך אלה תהיי בחסד כלפי עצמך על מי שאת וכמה טובה את. זה בסדר להרגיש ככה אהובה תקבלי את הרגשות.. תנסי לישון כמה שיותר גם ביום שהתינוקת ישנה ולאט לאט הכל יסתדר... נ.ב מותר לך לבכות ולהרגיש ככה זה הכי טבעי שיש