אני משתגעת עכשיו היינו צריכים לנסוע עם בעלי להורים שלו לסופש, רבנו רצח, התחלתי לבכות, האשמתי אותו שהוא לא דואג לי והוא נסע לבד. הוא אמר לי שנמאס לו מההיסטריות שלי. אני לא יודעת מה יש לי עם כל הבכי הזה. לא יכולה להפסיק לבכות. וזה רק שבוע 8. מפחדת לחשוב מה יהיה אחרי זה....

את צריכה להירגע יש לך תינוק בבטן שצריכה לשמור עליו. תנשמי עמוק ותחשבי על דברים טובים ועל העובר שגדל לך בבטן. אנחנו יותר רגישות עכשיו ויש הורמונים אבל צריך לשמור על איזון ופרופרציות.

אם יש משהו שמפריע לך ספציפית תשתפי אותו אבל באופן חיובי ולא בקטע של האשמות. למשל :הייתי שמחה שתעשה ככה וככה . ולא להיות שלילית ולהגיד אתה לא עושה מספיק או לא דואג.. גישה עושה את ההבדל ואת ההרגשה .

מאמי דברים עוברים עלייך וזה בסדר ולגיטימי. וכנראה שגם עליו.. צריך לשבת ולדבר לא בלהט הדברים.. להסביר לו את שעובר עלייך ואת מבינה שזה אולי גם מתעתע אותו אבל שאת צריכה אותו ואת רוצה שתישארו מלוכדים גם אם קשה לכם. ריבים קורים ושקט לא יזיק, תנשמי עמוק, תיפגשי עם חברה טובה תעשו משהו כיף. תכתבי לו שאת אוהבת אותו ושיהיה לו סופש מקסים. תשבי עך עצמך, תכתבי מה את מרגישה ותדברו שתהיו רגועים. ותזכרי יש קטן/קטנה בבטן שצריכים שמחה, רוגע ואהבה.

קודם כל הוא חייב להיות יותר סבלני ורגוע. בעלי למד כבר שזו תקופה שמכל פיפס אני בוכה ואין ברירה הוא זה שצריך להיות הפורפורציונלי מבינינו.. לא להגיע למצב של ריב רצחני אלא ללמוד לדבר על הדברים ולפתור אותם.. חבל שהוא הלך והשאיר אותך לבד זה לא הכי מועיל למצב לדעתי.. בכל אופן ץקחי את הזמן הזה לבד להירגע ולדעת שזה רק ריב ולא סוף העולם ושיחזור תשלימו תדברו בנעימות בינכים ותלמדו לא להגיע למצב כזה שוב של פיצוץ..יהיה בסדר .. שבת שלום :)

תודה על תמיכה, בנות מקסימות !