הריון ראשון אני ובעלי לא היינו מעוניינים בבדיקת סקר גנטי אין לנו מחלות רקע במשפחות ומאמינים שיבוא ילד בריא ושלם הכל היה תקין ברוך השם ועכשיו בהריון שני.. עד כמה נורא אם שוב לא נעשה?

פונדקאות מה אומרות על זה? ילדתי לפני פחות מחודשיים את הבת שלי, יש לי בנוסף בן בן 3 ברוך ה'.. בגדול בעלי סגר את הבסטה לעכשיו, לא רוצה בכלליות עוד... אני בהמשך רוצה לפחות עוד אחת/ד אבל מתחילה להפנים כנראה שלא יהיה עוד כי בעלי עקשן ברמות. מפה לשם, מגיל 18+ בערך חשבתי על לעשות פונדקאות, שאני אהיה הפונדקאית כביכול בעזרת ה'... בעיקר בגלל המצווה וגם הכסף לא מזיק חח ברוך ה' ההריונות והלידות עברו טפו טפו בשלום, ללא סיבוכים וכל מיני.. רציתי לדעת ולהתייעץ על התהליך מכאלה שעברו הן מבחינת התיווך של העניין לילדים, איך זה השפיע על היחסים עם הבעל והמשפחות, האם שווה את כל המסביב פסיכולוגים ואולי אפילו אי הסכמה של הבעל בחלק מהדברים העיקר לתת משהו יקר להורים שלא יכולים (לא עלינו). בעלי בגדול אדיש לעניין, לא אכפת לו ממש, יתמוך אם יצטרך אבל הפחיד אותי בעניין הילדים כי אמר שהילדים שלי גם צריכים אותי וההיריון יגביל אותי מלהיות עבורם 100% אני מבחינתי אומרת לו שנכון אבל זה מגביל רק בחודשים האחרונים, וגם אני עדיין אהיה שם עבורם בהכל אך אצטרך כמובן תמיכה ועזרה ממנו כי עדיין, היריון, ואחרי זה 3.5 חודשי חופשת לידה אני בעזרת ה' אהיה שם עבורם יותר מהרגיל כי אהיה בבית. ואם אוכל לעזור לזוג לקבל את הדבר הכי מאושר שיש בחיים, למה לא ? זו מצווה גדולה שאין כמוה, וגם הכסף זו ברכה ענקית שתעזור לנו גם כן (זה לא עבור הכסף אך הוא מוסיף מן הסתם). אשמח לתובנות מאלה שעשו גם או סתם התייעצות לפה ולפה. כרגע יודעת שלא רלוונטי אלא רק בעזרת ה' בעוד שנה שנוכל להתחיל תהליך