אז ביקשתי לפני יומיים העלאה בשכר ואני יודעת שאני גם אקבל... הקטע שאצלי בעבודה זה יכול לקחת גם חודש+ עד שזה מאושר. אני עכשיו חודש שלישי ותכננתי לספר לבוסית ברביעי, אבל אני מרגישה שאני לא יכולה לספר לה לפני שאקבל את ההעלאה וגם לא שנייה אחרי שאקבל (מרגיש לי מגעיל כאילו חיכיתי לאישור שאקבל העלאה בשביל לספר) אבל מה איך אני אחכה עד חודש חמישי לספר? כבר נהיה לי ממש לא נוח להסתיר את הבטן ואת הרעב הקיצוני וקשה לי לדמיין לעשות את זה עכשיו עוד חודשיים. כבר בא לי לחלוץ את הבטן מהגזרה הגבוהה ובא לי לחזור לחולצות הצמודות ולהפסיק עם הסוודרים/שקים האלה. מה לעשות? לספר לפני שמאשרים? לספר איך שמאשרים, או לסבול ולספר כמה שבועות אחרי שמאשרים? מה הייתן עושות? (אני בתפקיד ניהולי חצי בכיר)

עד חודש חמישי לפי החוק את לא חייבת לדעתי תחכי

הכוונה שעד חודש חמישי את לא חייבת לספר מחודש חמישי לפי החוק את חייבת

אם את ביחסים טובים בעבודה לא ימנעו ממך את ההעלאה בגלל ההריון, ואז לא הייתי מחכה. אם את ביחסים קריאים או רחוקים בעבודה אז הייתי מחכה. אני גם די במצב שלך וביחסים מעולים עם ההנהלה והעלו לי את השכר ביותר ממה שרציתי כדי לעזור בתקופה הזו.. אז זה ממש תלוי באופי של ההנהלה אצלך.

לדעתי תספרי עכשיו שזה לא יראה כאילו חיכית להעלאה כדי לספר. אם הם מעריכים אותך הם יתנו לך כך או כך

זה תלוי ביחסים שלך מול העבודה. אם היחסים לא מספיק מפרגנים, הייתי מספרת במקביל לבקשה להעלאת שכר. אם היחסים מפרגנים אז הייתי מחכה לחודש חמישי, כי אז אף אחד לא יקשר בין השניים.

היחסים עם הבוסית שלי מצויינים, אבל המנכ״ל חדש (התחיל ממש לפני שבוע) ככה שזה באמת יכול ללכת לכל כיוון איתו, אני עוד לא ממש מכירה אותו. לא יודעת איזה כיוון ילך לי יותר טוב איתו בנושא הזה

במקומך למען הלויאליות הייתי מבקשת שיחה נוספת בהמשך לבקשה להעלאה בשכר ואומרת שלמען הכנות והיושר בהמשך לבקשתך את רוצה לשתף בהיריון ושאת מבקשת שהדבר לא יפגע בבקשתך ושאת מבקשת את ההבנה שלהם