פוסט פריקה 💢🙏🏻 לא יודעת אם רק אני מרגישה ככה, אבל נדמה לי שבשנים האחרונות…

פוסט פריקה 💢🙏🏻 לא יודעת אם רק אני מרגישה ככה, אבל נדמה לי שבשנים האחרונות כל התנהגות של תינוק או ילד קטן זוכה מיד לפרשנות התפתחותית. תינוק ביישן, חברותי, שקט או פעיל, לוקח על הידיים מזרים או לא לוקח, מוכן לקחת אוכל מיד של אדם זר או מסרב, יוצר קשר מיד או צריך זמן להתחמם, מסתכל הרבה על שרשרת, מנורה או חפץ מסוים – תמיד יש מי שיחפש לזה הסבר, משמעות או ‘סימן’. ברור שחשוב להיות קשובים להתפתחות של ילדים ולקבל עזרה כשצריך, אבל לפעמים נדמה שהשיח הפך לכזה שבו כל מאפיין קטן מקבל משמעות גדולה מדי. מעניין אותי אם גם אתם מרגישים שיש היום נטייה לנתח כל התנהגות של תינוקות וילדים, או שזו רק התחושה שלי. ואיפה הימים שבהם נתנו לתינוקות פשוט להיות תינוקות, ולילדים פשוט להיות ילדים?
💬0 תגובות

תגובות (0)

אין תגובות עדיין