היי בנות אני שבוע 36 בדיוק הריון שלישי מרגישה ממש שמנגבת שהאיזור פתוח כזה למטה…

קשה ליייייי 😭 אוף אני כלכך מבולבלת מהחיים שלי מצד אחד הכל באמת ממש טוב, יש לי בעל אוהב ותינוק בן שנה, תינוק כלכך מתוק וטוב 🪬🪬🪬 ברוך השם תודה לאל כל יום שאנחנו חווים ברווחה כלכלית וקנינו את הבית הראשון שלנו עכשיו אבל משהו תמיד מציק לי נכנסתי להריון כשהייתי בת 28 וחגגתי לפני כמה ימים יומולדת 30 מידיי פעם בשנה האחרונה מגיעות אליי רגשות של חרטה, של הרגשה כאילו נגמרו לי החיים, שאני פשוט כל החיים עכשיו צריכה לדאוג לתינוק ולבעל ופשוט בא לי לפעמים לברוח לעזוב את הכל ופשוט להיות רגע לבדדדד בשקט, להתעורר מתי שבא לי, לאכול מה שבא לי, ללכת לישון, לטייל ופשוט לא לדאוג לאף אחד... מרגישה לפעמים כלכך חנוקה ואני לא מבינה למה על פניו, יש לי כל מה שאי פעם רציתי אז למה אני מרגישה ככה? אני ההזויה היחידה? מרגישה מועקה רצינית כשהרגשות האלה עולים.... לא יודעת מה לא בסדר איתי ובנוסף לכל זה אני אוכלת לעצמי את הראש עם השאלה, האם להביא עוד ילד לעולם? מבחינתי זה או עכשיו או לעולם לא... אני בת 30 ואני לא מתכוונת לחכות 3/4 שנים ואז לחשוב אם אני רוצה עוד ילד אני לא רוצה להיות מבוגרת מידיי, ואני לא יודעת מה לעשות, במיוחד בגלל הרגשות האלה, ואני רק עם ילד אחד מה יהיה אם אביא עוד אחד? ומה יהיה אם יצא לי עוד בן? החלום שלי שתהיה לי ילדה אני רוצה עוד ילד אבל לא רוצה את כל התהליך היה לי הריון קשה מאוד וקיסרי חירום שהיה טראומתי וצילק אותי ממש אני מצד אחד רוצה שיהיה לבן שלי אח/אחות, שלא יגדל לבד מצד שני אני לא בטוחה אם יש לי את הכוחות לזה אוףףףף אני ממש מבולבלת ואני לא יודעת מה עובר עליי אשמח לאהבה ותמיכה 💚