הי אהובות, ימים עמוסים ממש היום כבר בכיתי הרגשתי צער שהטיפולי קילנאות לא…

הי אהובות, ימים עמוסים ממש היום כבר בכיתי הרגשתי צער שהטיפולי קילנאות לא מתקדמים לבת שלי . מנסה לקבוע לה טיפול נוסף במקביל חשבתי לקחת על עצמי משהו בשביל שהיא תדבר תקין . אני רק רוצה בריאות לילדים אחרי המלחמה הזאת כבר קשה להכיל את המורים בבית הספר . בקושי למדו ועוד יש להם דרישות שאנחנו נלמד את הילדים.
💬0 תגובות

תגובות (0)

אין תגובות עדיין

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

שבוע 17 כל כך קשה לי עם בעלי .. מאז ומתמיד הוא היה אדם ביקורתי כזה שיש לו מה לומר על כל דבר כמעט. אני הייתי מכילה יותר רגועה יותר והדברים הסתדרו. אולי בגלל ההורמונים או שפשוט נמאס לי להכיל את הביקורתיות הזאת כל משפט שני שלנו הופך לריב. אני חושבת שהיציבות הנפשית שלי לא בשיאה ואני נורא זקוקה לחיבוק חם ולאהבה אבל מצד שני אני גם תוקפנית ולא מאפשרת את זה. ההריון שלי לא פשוט בכלל אני סובלת מסימפיזיוליזיס ומהקאות מרובות ועובדת עבודה פיזית מאוד בתינוקייה . אני חוזרת הביתה מהעבודה מותשת נפשית ופיזית.. והוא כל הזמן אומר שאני בטלנית עצלנית וכו זה נוגע לי איפשהו כי אני רואה נשים לידי בהריון שמצליחות לעבוד ולהחזיק בית ולטפל בילדים בבית והכל ואני לא. הוא עוזר אבל לא מפסיק לדבר על זה שהוא עושה הכל ושאני לא עושה כלום ורק מוריד לי את הביטחון על האמא והאישה שאני.. לפעמים בא לי פשוט לברוח ומצד שני זה רק יעשה יותר גרוע ואני לא רוצה פשוט להיעלם לבן שלי
💬5 תגובות👍1 לייקים