סתם פורקת פה אני בכללי אדם מאוד נקי מתקלחת כל יום שמה דורראנט ובושם כל מה שצריך…

אני מתה על חמותי אבל מאז שנולד לי ילד קשה לי. ממש קשה לי. בעלי אף פעם לא בבית ובימי שבת היום היחיד שאני יכולה להיות איתו קצת היא באה. כל יום שבת היא באה והוא יוצא ואני נשארת איתה. ואני מרגישה שאין לי פרטיות, אין התחשבות. אם אני לא רוצה שתבוא אז אני לא בסדר כי אני מונעת ממנה לראות את הנכד שלה, ומצד שני אני מאוד חנוקה, אני לא ישנה טוב אין לי סבלנות לאף אחד ואני יוצאת תמיד לא בסדר בסיטואציה הזאת. אבל בא לי שיעזבו אותי לנפשי. שיתנו לי את הזמן שלי המנוחה שלי גם ככה אני כל היום עם הילד לבד אין לי ראש גם לביקורים שאני צריכה לארח. ובעלי ואמא שלו פשוט לא מבינים את זה. אין לי כוחות כבר.

שבוע 9 אני לא יוצאת מהבית , בכלל . עד שבוע שעבר סבלתי מבחילות עכשיו זה בא והולך אבל הגוף שלי סחוט אין לי כוח לכלום אמא שלי ובעלי כל הזמן אומרים לי לצאת קצת אבל אני פשוט לא מסוגלת. קרה לכן גם?