איך זה לגדל שני ילדים? חוויות על הריון עם ילד קטן

הילד השני שלי רק בן חודש אבל אני אתן לך כמה תובנות (הפרשל של שנתיים וחודש( ההריון שונה לגמרי מהראשון!! אם בהריון הראשון היית במנוחה, עם הרגליים למעלה רוב היום... בהריוי שני זה לרוץ אחרי פעוט, מאוד מאתגר זה להיזהר כל הזמן שלר יקםוץ לי על הבטן, זה הרבה פחות ספורט כי פשוט אין זמן הלידה והגידול הרבה פחות מטלטלים, ההנקה הרבה יותר פשןטה אבל כן יש קושי של לתמרן בין שניהם ופתאום להבין שאת כבר לא יכולה לבד אז קחי בחשבון שאם אין לך עזרה מהמשפחה בייביסיטר קבועה זה משהו הכרחי

אני עוד בהריון אבל זה פשוט קשההה

אני בהריון שני מרגישה שיש לי כוחות שלא היו לי בראשון בעיקר ממש מחכה ללדת להביא לה חברה, הראשונה שלי ממש מחכה ומתרגשת

קשה אבל תחשבי חיובי זאת תקופה שתעבור… לקום כל בוקר לא קשה? להיות עם ילד אחד לא קשה? להיות חולה? בסוף הם גדלים ואנחנו נהנה מזה 🥰 אין אושר יותר גדול מזה… אל תחשבי על הקושי כי הוא זמני

אני בהריון שני של תאומים (הבת שלי בת שנתיים וחצי) זה מאתגר ממש !! אבל מצד שני אני בטוחה שאחרי הלידה התאומים יהיו לה תעסוקה כי היום כשהיא רוצה תעסוקה היא פונה אליי.. אז אני מתנחמת בזה שאחרי הלידה יהיו לה חברים

חד משמעית כן. זה כל כךכיף עם כל הקושי שנלווה לזה לומדים לתמרן. והילד הבכור מקבל כבר בגרות מסוימת. ממש ממליצה.

הריון שני בהפרש של שנה וקצת ויכולה להגיד שזה מאתגר , ההריון עובר עם קושי מיכוון שעכשיו יש גם עוד ילד לטפל , אבל חד משמעית זה מבורך בסופו של דבר זו תקופה שתחלוף ורק המחשבה שהן יהיו יחד ויגדלו צמוד מרגיעה אותי זה גם נחת עבור ההורים אם תשאלי אותי ממליצה בחום❤️

אני בהריון שלישי, עם צמודים בהפרש של שנה וחצי, ועכשיו בע״ה יהיה שנתיים בין האמצעי לקטן ההריון הראשון היה גן עדן לעומת השלישי… השני היה קשה אבל לא כמו עכשיו.. עם זאת, בהריון ראשון לדעתי לא באמת מבינים ומודעים להכל, בהריון שני ואילך את כבר מנוסה אז לא על כל דבר מיון או התייעצות, את כבר מכירה את הגוף שלך, את הפרוצדורה, הבדיקות, וזה מוריד קצת מהלחץ כן יש פחות זמן מנוחה. בנוגע לילדים- זה קשה, כי חוץ מלגדל אותם צריך גם לתת להם המון מקום. לא לגרום להם להרגיש ש״החליפו״ אותם בתינוק אחר. מה שהייתי עושה בחופשת הלידה הייתי כל שעות היום מטפלת צמודה של הקטן, וברגע שהגדולה מגיעה הביתה בעלי היה לוקח אחריות על הניו בורן ואני מרגישה לה את מלוא תשומת הלב שלי. כדי שזה יקרה, הייתי מקלחת ומאכילה ממש שניות לפני שהייתה נכנסת הביתה מהגן. זה היה נותן לי שלוש שעות איתה בנוסף, לתת לגדולים להרגיש חלק מהגידול ומהאחריות על התינוק החדש-בשבועות שסמוך ללידה הייתי מסבירה שהבאנו לה מתנה שתכף צריכה להגיע, הסברנו שאח זה בשבילה שיהיה לה עם מי לשחק כשהוא יגדל, והסברנו שייקח זמן כי הוא עוד קטן ועדין ולא יודע לעשות דברים לבד שנצטרך את העזרה שלה ללמד אותו הכל זה היה מדהים כשהוא היה בוכה היא הייתה באה לקרוא לנו שנלך לטפל בו אני חייבת להגיד, שזה אחד הקשים! צמודים זה קשוח עד שהקטן ביותר מגיע לפחות לגיל 3. זה יוצא מן רצף של 6-7 שנים קשות גם מבחינה כלכלית 3 שנים ראשונות זה סיוט עם חפיפות בגן פרטי אבל זה הדבר הכי חכם שעשיתי. השניים הגדולים שלי חברים כל כך טובים. במלחמה העסיקו אחד את השני ושמרו זה על זו וזה פשוט מדהים לראות