נמאס לי כבר מכל הקידוש הזה בשישי ומכל הערבי חג האלה אצל חמי וחמותי מאז שהתינוק…

איף. אצלינו הזיזו ארוחות, אצל אמא שלי לשעה מוקדמת יותר (אוכלים ב5 כזה). כולם עפים על זה כי אין פקקים בכלל. ואצל ההורים של בעלי הזזנו ארוחות שישי לשבת צהריים..

וזה משפר לכולם, כי אפשר לשבת יחד ולהנות, הילד שמח ואפשר לשחק איתו. גם הסבים מרוצים מזה. התחילו את זה איתנו, וזה המשיך גם עם הנכדים החדשים של שאר האחים.

יכולה להבין אותך מאוד כשהבת שלי הייתה קטנה הקדמנו את הארוחות ככה שהיא תוכל להיות ועדיין לא לגרום לה לסבול ולהגיע לעייפות.. ואם היינו רגילים לעשות שבת אצל ההורים של בעלי ושבת אצלי לסירוגין הכנסנו גם כל שבת שלישית רק אנחנו בבית זה ממש שינה את הכל

אז דברי עם בעלך, שינסה להגיע איתם להסדר, אולי תיפגשו לקפה בשבת בבוקר/צהריים, מדי פעם תזמינו אתם. או שתגיע ב5 אתם לשבת איתם ותלכו כשהילד מתעייף. תגידי לבעלך שאת לא מסוגלת ככה, זה תפקידו לדבר איתם לא את. זה ההורים שלו.. והוא צריך לשים את הילד ראשון. זה לא נגדם, ואתם לא מסרבים להפגש, זה בעד הילד.

מבינה אותך וגם אני עם ילד בן שנה אנחנו משפחה גדול ואי אפשר להגיד לכולם לבוא ב6 לקידוש בשעון קיץ בכלל לא. בגלל זה אנחנו לא הולכים כל שבוע , הולכים כל שבועיים וסופגים את זה קצת. לפעמים מצליחה להרדים אותו שם ולפעמים לא ושנינו מנסים להסתדר ותמיד מישהו מחזיק אותו או שהוא משחק עם עצמו בסלון או לא יודעת מה. הכל טוב אל תקחי קשה זה תקופה שעוברת תכף הוא יגדל ויישב איתכם בחגים כזה ממש רצוף זה קשוח כי הרבה פעם זה חג ואז שבת אבל אם זה ממש כבד אז אפשר לבחור אחרת גם לא להגיע

צריך שיתוף פעולה בינך לבין בעלך, אחד מאכיל אחד מרדים, אי אפשר גם וגם על מישהו אחד נכון אפשר לצאת מהשגרה ושינה מתעכבת בערבי חג וכו' ולא הכל 100%, אם יש לך אפשרות קומי ותלכי עם התינוק לחדר אחר וחשוך להרדים אותו שם ככה האווירה תהיה יותר רגועה בשבילו, אולי בעגלה עם חושך הוא יצליח?

אני לקראת לידה, אבל התכנון שלנו זה פשוט להגיד לכולם שאנחנו מגיעים מוקדם יותר לקידוש, מי שרוצה לראות את התינוקת מוזמן באהבה ואח״כ להרדים אותה באחד החדרים בעגלה בשעה הרגילה שלה אין סיבה שגם התינוקת, גם ההורים וגם כל המשפחה יסבלו🫶🏼

הילדים לא תמיד נרדמים בבתים של אחרים, שלי בכלל לא נרדמו. יש רעשים שונים וריחות שונים וזה משפיע. בערב הילדים ב8 כבר גמורים, ללכת כל שבוע זה קשוח. בחגים משפחתיים ספגנו, התחלפנו בינינו עם המנשא ונתנו אחד לשני לאכול (אכלנו זריז כדי שגם השני יצליח לאכול), המשפחה עזרה, הסבתא והדודים לקחו את הילד כדי שנצליח לאכול, אבל לספוג כל שבועיים זה קשוח. וזה לא כיף לאף אחד. ברגע שהזזנו כולם נהנו יותר, גם אנחנו וגם המשפחה, כי גם אנחנו היינו חלק מהשולחן ולא רק התרוצצנו ללא הפסקה, וגם כולם נהנו מהילדה שהייתה חייכנית ושיחקה עם אנשים ולא רק צרחה. לכן אני עדיין בדעתי. תגידו שתבואו מוקדם יותר או בשבת, וסופגים ברגעים שבאמת בעייתי יותר כמו חגים. זה לא קורה יותר מדי, במיוחד בתקופה הקרובה. ואז- את לא על זה לבד, גם בעלך צריך לקחת חלק זה גם הילד שלו.. אנחנו ויתרנו על הרדמה. היא ישבה איתנו בשולחן, עלינו אם היה צריך, ברכיים או מנשא בגיל קטן יותר) או שיחקה, ואם נרדמה זה בונוס. תמיד הלכנו יחסית מוקדם.