ילדה בת שלוש שלא מוכנה להיגמל מטיטולים - מה עושים?

בעל

ספר, תכניות , אסלת פעוטות, מדרגות לאסלה , שיחות בנושא , תחתונים שקנינו לה..

קודם כל לוודא שהכל טוב בגן ובסביבה ובכלל שאין שום גורם חיצוני שמעכב את זה. דבר שני לשחרר, להפסיק לדבר איתה על זה. זה מכניס הרבה לחץ וציפיה אצל הילד וזה מכווץ רגשית ופיזית וממש מפריע להוצאת צרכים.. יש דבר אחד שילד יכול לשלוט עליו בעצמו וזה הצרכים והאיברים שלו, אז להבין שיש איזה שהוא צורך בשליטה ועצמאות ולתת עליו מענה. להשאיר סיר או ישבנון פתוחים כל הזמן, להציע אם היא רוצה תחתונים או חיתול? לתת אופציות, לדבר אליה כמו למבוגר, כמו שלחברה לא היית אומרת, יש לך פיפי? בואי תעשי פיפי, או כל הכבודדד איזה כיף שעשית פיפי את אלופה, זה מייצר הרבה ציפיה מהילד שלפעמים יכולה לגרום ממש לפחד לאכזב את ההורים ואז המיקוד עובר מלמידה של הגוף שלי ועל הצרכים שלי למה הסביבה מצפה ממני ואיך אני עומדת בציפיות האלו.. בנוסף אם יש אופציה לעבור מחיתולים לתחתונים או חיתולי בד כי חיתולים רגילים פשוט לא גורמים להרגשה רטובה ולחוסר נעימות כי הם סופגים מעולה.. התחושה באיברים ממש נחלשת ואז הם לא מרגישים חוסר נעימות, גם כשהם עם תחתונים או בלי כלום בהתחלה ולכן צריך שהם יתרגלו לתחושה החדשה כדי שיבינו שהמצב המועדף עליהם זה להיות יבשים.. בכלל צריך להסתכל על התהליך הזה כעל תהליך של למידה, לתת לה ללמוד את הגוף שלה, את הצרכים שלה, לחקור את הגבולות של הגוף שלה, כשיוצא פיפי או קקי זה לא פספוס או בריחה זה חלק מתהליך למידה שהוא עמוק ומורכב יותר.. תחשבי שהיא לומדת את העולם מ0 ומה שלנו נראה סופר טריוויאלי לה זה זר ולא מוכר ולפעמים גם מפחיד.. ואנחנו צריכים להיות שם בהמון חמלה ואהבה כדי להיות יד ביד בתהליך כזה ולא לבקר לשפוט או להגיד איך צריך להיות..