הבוס הקטן של הבר הפתוח עיניים נפקחות, המבט שלו ממוקד, מבחינתו יש ביקום כולו רק…

הבוס הקטן של הבר הפתוח עיניים נפקחות, המבט שלו ממוקד, מבחינתו יש ביקום כולו רק דבר אחד. לא מעניין אותו דובי או שיר ערש מושלם, הציצי של אמא הוא מרכז העולם. שלוש בלילה? צהריים? אולי שעת בין ערביים? מבחינתו המסעדה פתוחה כל יום, כל שעתיים. אמא קורסת? העיניים שלה כבר נעצמות? זה ממש לא משנה לו, יש לו דרישות עצומות. הוא ישן כמו מלאך, נראה סוף סוף מנומנם, אך פתאום – אזעקה! הוא מחריד את כולם. שפתיים קטנות מחפשות בתנועה מהירה, "תפתחו את הבר, חלב עכשיו, אין ברירה! אז תשכחו ממוצץ או מכל תחליף מיותר, התינוק הזה יודע בדיוק מה הלו"ז שניסגר. הוא שולט ביד רמה, אין כאן בכלל שאלה, העולם כולו לבן, ואמא – היא המחלבה הגדולה!