משתמשת פורטי27 במרץ 2026 בשעה 12:42
צריכה לפרוק.
אתמול היה יום שבעלי לא היה קרוב אליי בכלל, היה בשלו, טרוד, עסוק.. ככה לטענתו.. הלך לעבוד 3 שעות, חזר באותו מצב. אנחנו לקראת שינויים בחיים שלנו, אבל זה לא חדש. לקראת זה כבר חודשיים.
יום לפני כן היינו יחד, ולא מבינה איך אחרי זה נוצר כזה ריחוק.
מאוכזבת אבל הבלגתי איכשהו. והייתי בשלי גם. לא היה לי עניין לשבת איתו.. ממילא הוא לא היה מתייחס אליי.
קיצור.
הלכתי לישון, הייתה אזעקה.. ובחזור מהמקלט נפלתי, בהריון, עם תינוק בידיים.
קיבלתי מכה בברכים.. אבל זה לא מנע ממני להיות לחוצה עדיין.. וניסיתי לבלום את הבן שלנו וכו'..
קיצר כל השכנים שאלו אם הכל בסדר.. עלינו הביתה. הלכתי להרדים חזרה את הילדים, כאילו כלום לא קרה.
לא שאל. לא פנה. כלום. ככה 15 דק.
עד שקמתי לחטא את הפצע בברך.. וחזרתי למיטה.
ומה הוא מצא לשאול אותי? האם אני כועסת עליו.
ועכשיו הוא מתפלא שאני פשוט לא רוצה לדבר אתו. אפס התעניינות, אפס דיבור. כלום. נדה.
והדבר היחיד שמעניין אותו זה האם אני בטוב אתו. כאילו הוא בכלל היה בטוב אתי כל היום לפני.
אני מנסה להבין אם אני משוגעת והורמונלית.. או שהוא באמת דפוק.
אשמח לתשובות..
💬19 תגובות
